במשך עשרות שנים היה מחירון לוי יצחק מחירון הרכב "הרשמי" של מדינת ישראל. במשך השנים הללו הפך המחירון למונופול בלתי מעורער. במקביל למחירון של לוי יצחק קיימים, אומנם,(וגם זאת רק בשנים האחרונות) גם מחירונים אחרים(יד 2, הגה, דיסקאברי) אבל מעמדו של לוי יצחק מיוחד בגלל העובדה כי חברות הביטוח והבנקים מתבססים עליו לקביעת גובה הפרמיות והערכת רכוש.
הודעת של בנק "מזרחי טפחות" על כך שהוא אינו מסתמך יותר על מחירון לוי יצחק אלא עובר לעבוד מול מחירון "יד 2" היא בשורה טובה לצרכן ועצם ההכרזה של הבנק היא כמעין הכרה במחירון "יד 2" כמחירון רשמי נוסף. במידה רבה תורמת לשבירת המונופול של יצחק לוי. אלו הם בעצם הצעדים הראשונים לשבירת המונופול ויצירת תחרות אמיתית על תמחור שוק הרכבים המשומשים בישראל, בדומה לקיים במדינות אחרות.
עובדת היותו של לוי יצחק מונופול לא הייתה הסיבה היחידה ליחס השלילי שהחלו צרכנים רבים לגלות כלפיו, אך באופן אירוני תרמה והובילה ליחס זה. מחירון, כאמור, קובע את ערכן של הרכבים המשומשים והיות חב' הליסינג מחזיקות בציי רכבים גדולים ובעלות השפעה רבה על המתרחש בשוק הישראלי, נוצרה מעין תלות הדדית בין לוי יצחק לחב' הליסינג. המחירון, מצידו, דואג לשמור או להעלות את שווי הערך של מלאי הרכבים שיש ברשותן, ואילו חב' הליסיניג, מנגד, דאגו לשמור על הבלעדיות שלו, מול חברות הביטוח, השמאים, הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים. כך נוצר מצב שכדי לשמר את המונופול צריך לשמר את היחסים, וההיפך.
מחירון לוי יצחק טוען שהוא מסתמך על סקרים הנערכים מידי חודש עם סוחרי רכב ואנשים פרטיים, אך מספר עובדות מעמידות הצהרה זו בצל של ספק. האחת, מסקרים ובדיקות שנערכו עולה התמונה שמרבית הרכבים נמכרים מתחת למחיר המחירון שלהם, כפי שהוא מופיע במחירון לוי יצחק, דבר שפוגע בצרכן ומציג תמונת שווא לגבי ערך הנכס שבידיו.
עובדה שנייה, תמוהה לא פחות, היא שהמחירון מתייחס לרכבים שיובאו ביבוא אישי כרכבים שערכם נמוך יותר ב-23% (!!!) מערכו של רכב משומש זהה שיובא ביבוא סדיר ע"י היבואן. על מה ולמה?! מאיזה סיבה בדיוק המחירון פוגע בצרכן שהחליט לנצל את אפיק היבוא האישי, לעבור שבעה מדורי גיהנום בירוקרטיים ולייבא לעצמו רכב?! הסבר שמניח את הדעת אין בנמצא וככל הניראה מדובר(שוב) בגחמות ורצון לשמור על אינטרסים מהסוג שמוזכר לעיל.
מחירון "יד 2" הינו מחירון מקוון הפועל בשיתוף עם איגוד השמאים. המחירון מבוסס על קריטריונים שמאיים. על פי אתר האינטרנט, עשרות ואף מאות אלפי גולשים בחודש מתעדכנים במחירון שבאתר וכן כ- 85% מכלי הרכב המשומשים העומדים למכירה בישראל מפורסמים באתר. מחירון זה מזכיר את "אדמונדס" האמריקאי(אחד מיני רבים), שמשקף הלכה למעשה, עסקאות שנסגרות בשוק, בין מוכרים לקונים וכך נותן תמונה טובה יותר לגבי ערך הרכב.
כאן המקום להזכיר כי אחת מההמלצות של וועדת זליכה, למשל, היא להקים מעין מאגר ממשלתי עצמאי ובלתי תלוי, שיאגד את כלל עיסקאות קנייה-מכירה שמתבצעות. מאגר זה יתבסס על הצהרה משותפת של הקונה והמוכר בכתב של נתוני עסקאות רכב משומש שידווחו במעמד העברת הבעלות בין המוכר לרוכש, על ידי מילוי הצהרת מחיר לעסקה וכן פרטים עקרוניים נוספים ובהם גיל הרכב, מספר קילומטרים, מספר ידיים וכיו"ב.
כניסתו לשוק של מחירון "יד 2" תאותת גם למוסדות האחרים להכיר גם בו ואולי אף במחירונים אחרים ולא רק בזה של לוי יצחק וכך תיתן בידי הצרכן תמונה בהירה יותר, יכולת מיקוח טובה יותר ומהימנות גבוהה יותר. אל תבינו אותי לא נכון, איני חושב שהחלטת "מזרחי טפחות" בלאמץ מחירון אחר, תפתור את כל החולות הרעות במצב שוק הרכב בארץ ! ממש לא! אבל עושה רושם שהכיוון הוא נכון.
